fbpx

איך החלמתי מנקעים חוזרים

נקעים חוזרים דן גדור

כשהייתי בערך בן 15 נקעתי את קרסול ימין שלי בפעם הראשונה, ולקח לי בערך 7 שנים להחלים מזה סופית. בסביבות גיל 15, במהלך אימון קרב מגע שגרתי, נקעתי את הקרסול תוך כדי בעיטה קצת מסובכת שלמדתי אז. זאת בעיטה שמאוד אהבתי, עם ניתור וסיבוב, והחלטתי לבעוט אותה לראשונה ברגל שמאל. לא מיקמתי נכון את רגל ימין בזמן הנחיתה ו… זהו בעצם. הקרסול התנפח, צלעתי לכמה ימים וקיוויתי שבזאת זה הסתכם.

מאז, פעם בשבועיים בערך, הייתי מסובב את הקרסול וסובל מכאבים לעוד יום-יומיים. זה יכול היה לקרות מדריכה על חצץ, מצעד לא נכון, מבעיטה לא במקום… כך היה ולזה התרגלתי. חשבתי שבצבא לפחות זה לא יקרה, בכל זאת נעלי צבא הן גבוהות, תומכות וצמודות. מסתבר שזה לא ממש שינה לקרסול שלי, הוא העדיף להגיב לכל חוסר יציבות בכאבים ונפיחות.

במהלך הטיול שאחרי הצבא ובעקבות פציעה בברך התחלתי לחקור את הנושא של טכניקת ריצה ואיך אפשר לחזור לרוץ אחרי פציעה כזאת. זאת היתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לרעיון שאולי התמיכה שנעלי הספורט מספקות לרגל יכולות לפגוע בה. הדוגמה הראשונה שעלתה לי לראש היא שאחרי שבר וגבס, הגפה יוצאת חלשה ומדולדלת. זה הרי הגיוני – השרירים לא עבדו במהלך תקופת הגיבוס ונחלשו. אבל זה הרי בדיוק מה שקורה בתוך נעל תומכת ומייצבת. הנעל מחזיקה את הרגל במקום ולא מאפשרת תנועות מסוימות שנחשבות “בעייתיות”, ולכן השרירים שזה בדיוק התפקיד שלהם מפסיקים לעבוד ונחלשים. אתם קולטים מה זה? כדי למנוע נקעים אנחנו מחלישים את הרגל!

התחלתי ללמוד לרוץ מחדש, בלי להסתמך על התמיכה של הנעל, ובשביל כך קניתי נעליים מתאימות – נעל נמוכה, סוליה גמישה, לא “תומכות”, לא “מתקנות”, לא “מייצבות”… פשוט נעל שאם אדרוך על זכוכית – תשמור לי על כף הרגל. לקח זמן ללמוד לרוץ נכון, אבל 3 דברים קרו מאז ושלושתם הפתיעו אותי מאוד: דבר ראשון הצלחתי לרוץ בלי כאבים למרות הפציעה בברך. דבר שני יכולתי להעלות נפחי ריצה בצורה שנראתה לי אז לא הגיונית והשלישי, שהכי הפתיע אותי – לא נקעתי מאז את הקרסול. אפילו פעם אחת. אפילו לא קצת.

רמת היציבות שלי השתפרה וגם בריצות שטח ארוכות , מעייפות וחשוכות (כן הר לעמק, אני מדבר עליך!) לא סובבתי את הקרסול אפילו פעם אחת. מאז יצאתי לטיולים, עשיתי מילואים, רצתי הרבה, טיפסתי, גלשתי… כלום. שום נקע, שום עיקום, שום חוסר יציבות. לקח לי כמה חודשים לשים לב שכבר הרבה זמן עבר מאז הנקע האחרון, ולקח לי עוד יותר זמן לקשר בין זה לבין הנעליים וצורת הריצה. אבל קשה להתווכח עם התוצאות בשטח.

Related Articles

טוויסט בעלילה

מכירים את זה שלפעמים אירוע קטן ולא משמעותי מעלה אתכם על מסלול שונה לחלוטין מהמסלול שתכננתם? זה מה שקרה לי לפני בערך 10 שנים. אבל…

זה אפקטיבי?

הבוקר, בדיוק כשהתארגנתי לצאת לריצה, הבת שלי התעוררה. אמנם היא כבר ממש גדולה (כבר בת 4 וחצי!) אבל היא עדיין לא עומדת בקצב שלי בריצה,…

Responses

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *